חידושים בתחום האונקולוגיה
גידולי השד – מה ההשלכות המעשיות של מחקר MA 17R
מידי שנה מתקיים בארה"ב בשבוע הראשון של חודש יוני בארה"ב הכינוס השנתי של האיגוד האונקולוגי האמריקאי American Society of Clinical Oncology (ASCO)
השנה הוצגו במושב ,Plenary המושב החשוב ביותר בכינוס, תוצאות מחקר קנדי MA 17R עד יידי דר' פול גוס והן פורסמו באותו השבוע גם בעיתון הרפואי New England journal of Medicine. במחקר זה השתתפו 1,918 נשים עם גידולי שד מוקדמים שהיו במצב פוסט-מנופאזלי (בגיל הבלות), ונטלו 5 שנות טיפול בתכשיר לטרוזול (פמרה) לבד, או אחרי טיפול קודם בטמוקסיפן ושמחלתן לא נשנתה בסיום 5 שנים אלו שאלת המחקר הייתה מה השפעת המשך הטיפול בלטרוזול לסך 10 שנים על הישרדות ללא חזרת גידול שד (שכללה חזרת המחלה בשד או בקשרי הלימפה, גרורות מרוחקות וגידולי שד חדשים בשד הנגדי). המחקר היה כפול סמיות (מי שלא קיבלה לטרוזול קיבלה פלסבו), חציון גיל המטופלות היה 65 שנים, חציון מעקב מכניסה מחקר ועד אנליזה של התוצאות 6.3 שנים. מבין המשתתפות כ-68% קיבלו טיפול בטמוקסיפן למשך כ-5 שנים טרם טיפול בלטרוזול ל-5 שנים, 20% לא קיבלו כלל טמוקסיפן, והשאר טופלו בטמוקסיפן לתקופות קצרות מ-5 שנים. 46% מהמשתתפות היו ללא התפשטות הגידול לקשרי הלימפה ולמעלה ממחצית עם מעורבות בלוטות. כ-58% מהמשתתפות קיבלו טיפול כימי קודם.
נמצא כי המשך הטיפול בלטרוזול הגדיל משמעותית הישרדות ללא הישנות המחלה ל-5 השנים הבאות אחרי התחלת המחקר (5-year disease free survival) מ-91% ל-95% אם כי בשלב הפרסום לא נמצאה השפעה על סך הישרדות ל-5 שנים מתחילת המחקר (93% בקבוצת הלטרוזול ו-94% בקבוצת הביקורת). יחד עם זאת שעור שברים אוסטאופורוטיים עלה בקבוצת ההתערבות מ-9% בקבוצת הביקורת ל-14% וכך עלה גם שיעור מקרי האוסטאופורוזיס החדשים מ-6% ל-11%, כל ההבדלים היו מובהקים סטטיסטית. מעבר לתופעות אלו מרבית מאפייני איכות חיים לא נפגעו בקבוצת ההתערבות.
על כל 1000 נשים שטופלו ל-5 שנים נוספות בלטרוזול היה הפרש של 31 אירועי שד לטובת הטיפול (98 אירועים לעומת 67). יחד עם זאת, מרבית האירועים שנמנעו היו הופעה של גידול חדש בשד הנגדי (31 לעומת 13) ואילו מניעה של גרורות מרוחקות היתה בהפרש של 11 אירועים ל-1000 מטופלות בלבד (53 לעומת 42).
גם דר' גוס וגם מומחים אחרים עדיין אינם חד-משמעיים לגבי המלצות להמשך הטיפול. משוער שנשים שהסכימו להשתתף במחקר הן אלו שלא סבלו מתופעות לוואי משמעותיות ב-5 השנים הראשונות שנטלו לטרוזול (התופעה השכיחה הינה כאבי פרקים). נראה שדיעה רווחת בין רופאים היא שיש ליידע את המטופלות בתוצאות המחקר, וקרוב לוודאי להמליץ על המשך טיפול בנשים בקבוצת סיכון גבוהה יחסית להישנות (מחלה דרגה 2-3 או דרגה 1 אך בסיכון מוגבר. יש לציין כי כיום בארה"ב שעור משמעותי של נשים מתחילות בחוסמי ארומטזה ללא טיפול קודם בטמוקסיפן ומחקר זה מצטרף לעבודות קודמות על משך טיפולים הורמוניים בגידולי השד (5 לעומת 10 שנות טמוקסיפן, או 5 שנות חוסמי ארומטזה אחרי 5 שנות טמוקסיפן) המציעות על יתרון בטיפול הורמוני ממושך כ-10 שנים.
לפרטים נוספים אנא הקליקו
N Engl J Med. Published online June 5, 2016. Full text
American Society of Clinical Oncology (ASCO) 2016 Annual Meeting: Abstract LBA506. Presented June 5, 2016.
ד"ר נאוה זיגלמן–דניאלי
אונקולוגית ראשית במכבי ומייסדת הקבוצה