הפינה החמה של טל סאני

הי אני טל,
החודש ב- 18/5 החלו חגיגות יובל השנים שלי , אושר גדול ומרטיט פועם בי
פני לחמישים השנים הבאות.

7 שנים אחרי זיהוי  שני גושים קטנטנים שהובילו לרגעים  גדולים , מכוננים ומשמעותיים בחיי.
כריתה , שחזור וניתוח נוסף להסרת גרורות בבלוטות הלימפה, בגלל ובזכות , יש בי כמה תובנות שאני חיה לאורן , מבחינתי האמירה "..אני חי משמע אני קיים " קיבלה משמעות נוספת ,אין ספק אני קיימת – משמע אני חיה!

כל יום מחדש אני חיה, לא טיפה אחת פחות , לא בערך , לא כמעט, לא ליד, לא בצד, אני מתמסרת לתחושה המעירה- מאירה ומהירה. אני מתרגשת ,במודע, בעוצמות זה מרגש אותי, גורם לי להרגיש , אני לא מפנה מקום לשבחי האיפוק. זאת דרכי, אשמח לצרף אתכם אליה, באשר אתם כל כולכם.

"האם תוכל לומר לי, בבקשה, איזו דרך עליי לבחור מכאן?"
"זה תלוי רבות במקום אליו את רוצה להגיע" אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך – " אמרה אליס.
"אז לא משנה לאן תלכי," אמר החתול.
"כל עוד אני מגיעה למקום כלשהו, זאת אומרת" הוסיפה אליס בתור הסבר.
"הו, אין כל ספק שתגיעי לאנשהו" אמר החתול, "בתנאי שתלכי זמן ארוך מספיק."
(לואיס קרול, מתוך הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות".)